יצחק ("יצה") יעקב (24 במרץ 1926 - 25 במרץ 2013) היה תת-אלוף בצה"ל, ממייסדי היחידה למחקר ופיתוח של משרד הביטחון. כיהן כמדען הראשי הראשון במשרד המסחר והתעשייה והקים קרן הון סיכון.
ימי הפלמ"ח
בשנת 1944 התגייס לפלמ"ח. השתתף בפיצוץ גשר עזה. נמנה עם אנשיה של שיירת העשרה, שהובילה אספקה מירושלים ליישובי גוש עציון ב-11 בדצמבר 1947 ונפגעה ממארב. בשיירת נבי דניאל היה במשוריין הפיקוד של השיירה ביחד עם צבי זמיר ומישאל שחם. המשוריין הזה שהיה בסוף השיירה הצליח לחזור לגוש עציון בעוד ששאר השיירה נשארה ליד הבית בנבי דניאל ואנשיה ניהלו קרב הישרדות בפיקודו של אריה עמית (טפר).
ב-1948 היה למפקד מחלקה בקריית ענבים, ולאחר מכן קצין מבצעים של הגדוד השישי בחטיבת הראל. בסוף 1948 היה ממלא מקום מפקד הגדוד השישי.
שירות בצה"ל
לאחר מלחמת העצמאות, עבר את קורס המג"דים הראשון בצה"ל. למד ארבע שנים הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ולאחר שנתיים בתעשייה האזרחית, שב בשנת 1955 לשרת בצה"ל במחלקת אמצעי לחימה, תחת פיקודו של עמוס חורב. ב-1956 הפך למפקד סדנה שעסקה בהסבת טנקים ישנים לטנקי מערכה. בתחילת שנות ה-60, יצא ללימודים ב-MIT, וב-1963 התמנה לראש מחלקת אמל"ח (אמצעי לחימה) באג"ם, בדרגת אלוף משנה. ב-5 בספטמבר 1968 החליף את עמוס חורב בתפקיד סגן המדען הראשי של מערכת הביטחון. ב-1972 מונה לראש יחידת המחקר והפיתוח של מערכת הביטחון, בדרגת תת-אלוף. עד לשחרורו מצה"ל בשנת 1973, היה המדען הבכיר ביותר בצבא, והאחראי על פיתוח מערכות נשק
עולם העסקים
בשנים 1974–1978 כיהן כמדען הראשי הראשון במשרד המסחר והתעשייה. עבר למגזר הפרטי והקים קרן הון סיכון, במסגרתה גייס כ-40 מיליון דולרים להשקעה במפעלי היי טק ישראליים, בהם "קומברס" ו"אלביט".
המשפט
לפני כעשר שנים נעצר 'יַצָּה', במעצר שהזכיר באופיו את תקופת סטלין ברוסיה הסובייטית. ימים רבים חלפו עד שלציבור הרחב נודע דבר מעצרו, וברגע שנודע הדבר, מקורות עלומי שם הדליפו לעיתונות כי 'יצה' ביצע מעשה בגידה חמור ביותר, חסר תקדים בתולדות המדינה.
הציבור הישראלי אינו יודע עד היום מה בדיוק היה “פשעו הנורא“ של יצה, והפרשה הסעירה את המדינה כולה. כשנתיים לאחר מכן, הסתיימה הפרשה בקול ענות חלושה עם זיכוי 'יצה' מרוב ההאשמות בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. בין היתר קבע אחד השופטים בפסק-הדין: "מה שמאפיין את הנאשם היא חשיבה מקורית שונה משל אחרים (ש)אין הוא מוכן לקבל כמצוות אנשים מלומדה בשל אופיו הספקני... הודות לתכונות אלו הצליח למצוא נתיבים חדשים ולסלול דרכים שהביאו ברכה ושפע למדינה. ... מדברי המומחים מטעמו... עולה כי לא הייתה זאת ‘קטסטרופה’ אם הדברים היו מתפרסמים."


